אתם בטח לא זוכרים אבל אני את מה שקרה אתמול לא שכחתי וגם עכשיו כשאני נזכר אני צריך לקנח את האף, לא אכפת לי ואני יודע שאתם תמיד לי אומרים " תפסיק לנגב בשרוול זה לא יפה וכך לא מתנהגים " .
אני בלב הקטן שלי חושב " אוף , מתי כבר יפסיקו כל הזמן להעיר ולנדנד ולהתחיל להתייחס למה צריך כדאי וחשוב באמת ".
אתמול אצלי בלב הייתה מהומה , מהומה כזאת גדולה אתם בכלל לא יכולים להבין איזה יום עלי עבר בגן עם כל החברים והארטיקים הצהובים.
הגננת עשתה לנו הפתעה והחליטה לחלק לכול הילדים ארטיקים צהובים וכמו שהיא ביקשה ישבנו במעגל, כול ילד לקח מהקופסא ארטיק אחד ופתאום כשהגיע התור שלי הכנסתי את היד לקופסא כמו כול החברים אבל הקופסא הייתה ריקה , קמתי כדי לבדוק שהיד שלי בטעות לא הלכה לאיבוד ואולי בכול זאת הארטיק ישנו ואפילו הפכתי את הקופסא אבל היא נשארה ריקה.
ראיתי את כול החברים אוכלים וכך נשארתי לעמוד ואני היחידי שלא היה לו ארטיק וניסיתי להתאפק ולהתנהג כמו גדול ולא לבכות אבל הדמעות התחילו לזלוג והרגשתי כול כך עצוב וגם התביישתי אז לפינה הלכתי .
הגננת אמרה שהיא מאוד מצטערת וזה לא בכוונה אבל הייתי כול כך עסוק בהרגשה הקשה ואז אתם באתם לקחת אותי מהגן ואמרתם לי " קדימה, מהר אנחנו צריכים לחזור הביתה ועכשיו ".
הסתכלתי עליכם וניגבתי את האף בשרוול והלב שלי היה שבור ומה שאמרתם לי היה : " שוב פעם בשרוול – מספיק " ואז כבר לא יכולתי יותר ופרצתי בבכי ואותי לקחתם ביד חסרי סבלנות למכונית נכנסנו והביתה נסענו.
אני לכם רוצה לומר שכשאתם באים אותי לקחת מהגן תבינו שהגן בשבילי הוא מרכז החיים ,יש לי שם חברים, קורים לי שם המון המון דברים גם שמחים וגם עצובים וכשאתם באים לקחת אותי בסוף היום אני מבקש שאלי תתייחסו ותשאלו :
"מה שלומך? " ואולי גם " איך עבר היום שלך ? " והיום כשבכיתי רק על עצמכם חשבתם ואני בסה"כ עדיין ילד ולכם זקוק.
אני לא תמיד יודע להסביר איך מרגישים ואני לא יודע תמיד למצוא את המילים הנכונות כדי להסביר את התחושות אבל זה באמת נראה לי מאוד הגיוני שכשאני בוכה תשאלו אותי " מה קרה ? " ואולי גם "בוא תספר ותשתף …" ולא מיד להעיר הערות ולהעביר ביקורת ולהיות עסוקים רק במה שחשוב לכם.
גם לכם קורים דברים בעבודה וגם לכם לפעמים קשה אבל אתם גדולים ויודעים איך לסדר ולתקן את ההרגשות ,בבקשה תזכרו שבפעם הבאה כשאתם באים לקחת אותי מהגן זה אחרי יום ארוך של הרבה שעות שקורים לי שם דברים מאוד חשובים .
בבקשה גם כשאתם קוראים את המילים תנסו להפנים ולהתייחס כדי שבפעם הבא כשאותי תבואו לקחת מהגן אדע בביטחון מלא שלי תקשיבו וכך אדע שלשתף אתכם אני יכול וגם רוצה כי כשאני משתף ומספר אני מרגיש טוב יותר ,אני מרגיש שאני חלק מהמשפחה. אז סיכמנו ?
בכייף אפשר לקחת מהכתוב את הרלוונטי – נפגש בפוסט הבא.
